<h1>תניא רבתי סימן נ"ז</h1>
<h2>דף כד:</h2>
אמר רב פפא הלכתא נכרי שהביא דורון לישראל, אם יש מאותו המין במחובר לקרקע אסור, ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו. פירש רבינו שלמה ז"ל לערב מוצאי יום טוב הראשון קאמר. אבל ביום טוב שני מותרין. ממה נפשך הואיל ושתי קדושות הן. דאי יום ראשון קדש, יום שני חול. ומותרין במוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו. ואם יום טוב ראשון חול ושני קדש. כל שכן שהן מותרין לערב. דחול מכין ליום טוב ובחול נלקטו. וכן רבי נוהג. אבל בהלכות גדולות מפרש לערב מוצאי יו"ט שני אסורין בכדי שיעשו. ומדקדק מדקאמר בכדי שיעשו אלמא בעינן שעה הראויה לעשיה דהיינו חול. אי נמי כיון דאתקצאי בין השמשות של יו"ט שני אתקצאי לכולא יו"ט שני. ואם אין מאותו המין שהביא הנכרי דורון לישראל במחובר לקרקע עתה כשהביאו. אם הביאו מתוך התחום מותרין. חוץ לתחום אסורין. והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר. פירש רבינו שלמה ז"ל. נכרי שהביא דורון לישראל ביום טוב ראשון אם יש מאותו המין במחובר לקרקע אסור משום מוקצה. ואפילו לר' שמעון דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצמוקין בלבד. מחובר לקרקע נמי כגרוגרות וצמוקין דמו. מאחר שלא לקטן מערב יום טוב אקצינהו מדעתיה. ולא תחלוק במחובר בין שלנו לשל נכרי דחד טעמא הוא. ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו. כמו שכתבנו. ובדבר שאין במינו במחובר. או אי נמי יש במינו מחובר, אלא שניכר שנתלש מאתמול שהיה חול. מותר מיד. אם בא בתוך התחום. ואם בא חוץ לתחום אסורין עד לערב. בכדי שיבוא מחוץ לתחום. ודוקא שבא מחוץ לתחום אדעתא דישראל. אבל בא מחוץ לתחום אדעתא דנכרי מותר לישראל מיד. מאחר שאין עתה מאותו המין במחובר לקרקע. אי נמי הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה. מותר לישראל אחר. והא דאמרינן מחוץ לתחום אסור. והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר. כתב רבינו שלמה ז"ל לא שמעתי טעם מקובל בדבר. דאי משום מוקצה אמאי מותר לישראל אחר. ואם משום שנעשה בו איסור בשבילו. אם כן לישראל אחר נמי יהא אסור. כנכרי שהדליק את הנר. ותנן אם בשביל ישראל אסור. ולא חילקו בינו ובין חבירו. וי"ל דגבי תחומין דמדרבנן לא אחמור כולי האי. ודיו שאסרוהו עליו. ולי נראה לפרש הטעם מחוץ לתחום דאסור לאותו ישראל הבא בשבילו. קנסא הוא דקנסינן ליה דחיישינן שמא ישלח ויביא בשבילו לכתחילה. אבל לישראל אחר מותר. דלא גזרינן שמא ישלח ויביא מחוץ לתחום לצורך חבירו. דאין אדם חוטא ולא לו. עד כאן דברי רבינו שלמה ז"ל. ומצאתי בשם רבינו חננאל ז"ל היכא דאייתי נכרי דורון לישראל ביומא טבא דריש שתא דהוה חמשא ומעלי שבתא. לא שרי למיכל עד חד בשבא. כגון מידי דאיכא למיחש שמא ניצוד ביום טוב. כגון חיה ועוף ודגים. או במידי דמחובר לקרקע. ולא מבעיא בשני ימים טובים של ראש השנה דאסור. אלא אפילו בשאר ימים טובים אסור ביו"ט ראשון ולערב בכדי שיעשו. [ואח"כ מותר], מידי דהוה אביצה שאם נולדה ביום טוב ראשון מותרת בשני. אבל דגים יבשים או צמוקין, בתוך התחום מותר. חוץ לתחום אסור לישראל זה ומותר לישראל אחר.
